#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו. צונן שנפל לתוך צונן, חם לתוך חם, צונן לתוך חם וחם לתוך צונן, מה דינם?	"צונן לתוך צונן - מותר, ובעי הדחה.<p dir=""rtl"">חם לתוך חם - אסור, ונוטל את מקומו. </p><p dir=""rtl"">חם לתוך צונן וצונן לתוך חם - רב סבר עילאה גבר, לכן חם לתוך צונן אסור צונן לתוך חם מותר אבל נוטל כדי קליפה דעד דמיקר ליה בלע, ושמואל אמר להיפך תתאה גבר, ולכן צונן לתוך חם אסור חם לתוך צונן מותר ונוטל כדי קליפה. ישנם ב' בריתות כדעת שמואל.</p>"	פסחים עו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עו. בשר צונן שנפל לתוך חלב מה דינו: חי, מליח, צלי, [אית ליה פילי, מתובל]?<p dir=""rtl"">(ומה דין החלב?)</p>"	"סתם בשר הוי צונן לתוך צונן ומותר אלא דבעי הדחה.<p dir=""rtl"">אם מליח שאינו נאכל מחמת מלחו דינו כרותח, דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח וכבוש הרי הוא כמבושל.</p><p dir=""rtl"">צלי בעי קליפה, ואי אית ביה פילי כולו אסור וכן אם מתובל בתבלין אסור (דעת רש&quot;י קאי על צלי, ודעת ספר התרומה שאי אית פילי אף בלא צלי אסור, השו&quot;ע נקט כרש&quot;י והגר&quot;א כסה&quot;ת).</p><p dir=""rtl"">(החלב - לדעת ר&quot;ת במקום דבעי קליפה כיון שא&quot;א לקלפו מותר, וריב&quot;א חלק ולא התיר אלא כשיש ששים כנגד הקליפה.)</p>"	פסחים עו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו: האם אמרינן ריחא מילתא או לא, ומה הדין הרודה פת ונתנה על חבית של תרומה?	"רב אמר ריחא מילתא, ולכן אין לאפות איסור והיתר או בשר וחלב יחד בתנור אחד, לוי סבר שריחא לאו מילתא, ומותר לצלותם יחד (דעת רש&quot;י שאין זה לכתחילה אלא שאם צלו מותר).<p dir=""rtl"">הרודה פת חמה ונתנה ע''פ חבית יין של תרומה ר''מ אוסר ורבי יהודה מתיר ורבי יוסי מתיר בשל חיטין ואוסר בשל שעורים מפני שהשעורים שואבות, ללוי נחלקו האם ריחא מילתא או לא, ולרב לכו&quot;ע מילתא וכדר&quot;ל דאמר בפת חמה וחבית פתוחה דברי הכל אסור, בפת צוננת וחבית מגופה דברי הכל מותר, לא נחלקו אלא בפת חמה וחבית חתומה פת צוננת וחבית פתוחה. (ע' בראשונים אי לוי חולק על פרושו של ר&quot;ל.)</p><p dir=""rtl"">(רש&quot;י נקט להלכה כדעת לוי שריחא לאו מילתא וכן נקט השו&quot;ע, ור&quot;ת פסק כרב לאסור.)</p>"	פסחים עו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו: האם מותר לצלות שני פסחים כאחת ומדוע?	"לרב שסובר שריחא מילתא פשיטא שאסור.<p dir=""rtl"">אפ' ללוי שריחא לאו מילתא וכן לרב בכעין שני קדרות שאין ריחא (תל גדול של גחלים או עפר ביניהם) גם אסור שמא יחליפו הפסחים ואפ' אחד גדי ואחד טלה אסור.</p>"	פסחים עו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עו: פת שאפאה עם צלי בשר בתנור האם יכול לאכלה עם חלב (ומדוע)<p dir=""rtl"">דג שאפאו עם צלי בתנור האם יכול לאכלו עם חלב ובלא חלב ומדוע?</p>"	"פת - תני רב כהנא בריה דרב חיננא סבא שאסור (לרש&quot;י ותוס' דס&quot;ל כרב שריחא מילתא אבל ללוי יהיה מותר ובבהגר&quot;א ביאר שכאן זה כלכתחילה שיכול לאכלו בלא חלב ולכן אף ללוי אסור לכתחילה).<p dir=""rtl"">דג - אסרה רבא מפרזיקא לאכלה בחלב (כנ&quot;ל), ומר בר רב אשי אסר לאכול אפ' בלא חלב משום דקשיא לריחא ולדבר אחר.</p>"	פסחים עו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו: 'חמשה דברים באין בטומאה ואינן נאכלין בטומאה' למיעוטי מאי?	"למיעוטי חגיגת ט&quot;ו דס&quot;ד כיון דקביעי ליה זמנא וקרבן ציבור יבוא בטומאה, קמ&quot;ל כיון שאינו דוחה שבת כיון דאית ליה תשלומים כל שבעה גם אינו בא בטומאה.<p dir=""rtl"">(לעיל ע: ילפינן מדכתיב &quot;וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים בשנה&quot; ולא שמונה ולא מטעם שיש תשלומים, ותוס' הכ&quot;נ לא גורס כאן כיון דאית ליה תשלומים וכו'.) </p>"	פסחים עו:		
